Mother, children, and the Holy Spirit: Orit, Raz, and Ofir Akta
- Amit Sendik
- Sep 25, 2024
- 5 min read
Updated: Nov 25
האמנית אורית אקטע מציגה עם שני ילדיה - אופיר ורז - תערוכה משותפת בבית האמנים בתל אביב. באמצעות הציורים שלה והתכשיטים שהם יוצרים היא מעניקה כבוד למסורת התימנית שממנה באה, כזו שבשלבים מוקדמים יותר בחייה ניסתה לברוח ממנה. - מאת עמית סנדיק

עמית: הי אורית, מה שלומך? את בטח בהתרגשות מהתערוכה
אורית: הי עמית, כן, מאוד. בימים אלה אני מציגה תערוכה בשיתוף עם שני ילדיי, אופיר ורז, בבית האמנים בתל אביב. את התערוכה אוצרת עופרה סרי
עמית: תערוכה זה מרגש, ועם שני ילדיך זה כפול ומכופל. ספרי איך מגיעים להציג תערוכה עם הילדים
אורית: לפני כשנה פנתה אלי מנהלת מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב, והציעה לקיים לי ולילדים תערוכה
שתעסוק בתרבות תימן. הסיבה לכך היתה שסיפור העלייה התימנית לא מוזכר שם בכלל.
הילדים שלי עוסקים בצורפות התימנית, אמנות הפיליגרן. אני מציירת בשנים האחרונות המון ציורים שקשורים לתרבות תימן. בינתיים התערוכה במוזיאון הוקפאה כי אין תקציב, אבל לנו זה פתח את הדרך ליצור יחד ולחקור את אותו הנושא שבוער בנו
עמית: רגע לפני שאנחנו צוללות לתערוכה הקרובה, ספרי על האמנות שלך וגם על הילדים שעוסקים בצורפות. לא
עניין טרוויאלי בכלל

אורית: בשנת 2011 זכיתי בפרס שיף לאמנות ריאליסטית פיגורטיבית. לפני מספר שנים ציירתי דיוקן שלי עם חצי פנים לבנות, כי משאת נפשי היתה להיות לבנה. בילדותי ילדים קראו לי כושית וזה גרם לי לחוסר ביטחון שהתעצם עם השנים.
כשציירתי את אותו דיוקן במשך כמה חודשים, הבנתי תוך כדי שהכל התחיל מהבית, מבית סבתא. המשפטים ששמעתי כילדה ש״לבן זה יפה״, לימדו אותי שכנראה שחור זה מכוער .
ברגע שהבנתי שגדלתי בסוג של עיוות והבחירות שלי היו בחירות שנבעו מכך, התחלתי להתקרב לתימניות שבי, לקרוא ולחקור. התגלה בפני עולם עשיר ומרתק. את הילדים אני תמיד משתפת והם נשאבו לזה מיד.
הראשון שנדבק בתחום הצורפות היה רז. ברגע שהחזיק בידיו תכשיט שקניתי הוא ידע שאת זה הוא רוצה ללמוד. הוא הרגיש שזה לגמרי בחר בו. אופיר הצטרפה אחרי כמה חודשים כי ראתה את ההתלהבות סביב כל הסמלים ומה שעומד מאחורי כל תכשיט
עמית: בני כמה הם?
אורית: רז בן 22 ואופיר בת 28
עמית: ואיפה הם למדו את המלאכה?
אורית: היה קשה למצוא מישהו שילמד אותם, כי מקצוע הצורפות בתימן עובר מאב לבן ולאף אחד אחר לא מגלים את הסודות. הם מצאו מורה מראש העין בשם עזרי מרום, שאימץ ולימד אותם באהבה. חשוב להם לשמר את המסורת ובגלל זה הם ממשיכים את אותה המלאכה כמו שעשו בתימן, עם אותם האלמנטים באופן הכי אותנטי
עמית: הם עושים את זה כאמנות או לפרנסתם?
אורית: בעיקר כאמנות אבל הם גם קצת מתפרנסים מזה. הם די בהתחלה
ברגע שהבנתי שגדלתי בסוג של עיוות והבחירות שלי היו בחירות שנבעו מכך, התחלתי להתקרב לתימניות שבי, לקרוא ולחקור. התגלה בפני עולם עשיר ומרתק. את הילדים אני תמיד משתפת והם נשאבו לזה מיד
עמית: בואי נחזור לתערוכה. איך החלטתם על תערוכה משותפת? איך בניתם את הקונספט?
אורית: מהרגע שהתחלתי לצייר ציורים שקשורים לתרבות תימן ולחיבור שלי כאישה לתרבות הזו, מצאתי את עצמי מציירת המון סמלים. אם זה בתכשיטים ואם זה בציורי החינה על הגוף וברקמות על הבגד. מבלי להבין ידעתי שמשהו מתחולל בסמלים האלה. החיבור לשורשים בער בי והילדים נגררו לתוך זה בלי לשים לב. הם נשאבו בעצמם לעושר שמביאה איתה התרבות הזו.
כשהתחלתי לקרוא על הסמלים השונים הבנתי שיש להם משמעויות ועומק וסגולות כמו שפע, פריון והגנה על האדם. התכשיטים נוצרו לפני הכל כדי להגן, אז ההחלטה לעסוק במאגיה ובאמונה היתה ברורה. רצינו להחזיר את הכבוד לדור שעלה לארץ והביא איתו את השפע והידע, להתחבר לשורשים.
בציור אני מביאה את הסיפור והחוויה שלי מבית סבתא. אופיר ורז מחיים את אותן ההגנות דרך התכשיטים, וככה אנחנו מחזירים כבוד לאותו דור שהביא עימו שפע וידע מסוג אחר
תכשיטים נגד שדים
עמית: זה מתחבר גם לשם התערוכה?
אורית: כן. שמה של התערוכה הוא ״אום סוביאן״ (אם כל השדות) – מונח שחזר המון בבית סבתא שלי ונאמר כמעט בכל בית תימני. זה כמו להגיד ״בלי עין הרע״. בתרבות תימן מאמינים שיש יותר מ־50 שדים, כולן בעצם שדות, נקבות, ולכולן יש שמות. האמונה בהן בתימן היא חזקה והתכשיטים נוצרו קודם כל לטובת הגנה מפניהם
עמית: איך כל זה מתכנס לתערוכה משותפת? כמה האוצרת היתה מעורבת?
אורית: עופרה סרי היתה איתנו מהשלב הראשון, כי היתה גם חלק מהתערוכה שרצינו להציג במוזיאון בזכרון יעקב. היא עושה היום את הדוקטורט שלה על הדיוקן התימני ויחד איתה אנחנו חולקים ידע ונפגשים עם אנשים שונים.
בחרנו בבית האמנים בחדר קטן ואינטימי, תזכורת לבתים בתימן וגם לבתים של התימנים שעלו ארצה וגרו בצריפים. אנחנו מציגים שני ציורים, ארבעה תכשיטים ומיצב. ברקע שרה ללא מנגינה אלא רק עם תוף מרגלית עובד שהיתה מהראשונות שרקדו בלהקת ענבל. השיר שהיא שרה מספר על אב ששר שיר קינה על בתו שנחטפה. הוא התאים לכל הקונספט וגם מתקשר למציאות שלנו
עמית: הכל מתערבב פה. עבר, הווה… מציאות מטורפת. מה כולל המיצב?







אורית: נכון. המיצב כולל בובה שרז ואני תפרנו, ועל הפנים שלה רקמנו את אותם סימנים שקישטו את פני הנשים בתימן – גם נשים יהודיות וגם מוסלמיות. על הבובה יושב ענק ״לבה״ (LABE; מערבית: השקע שמתחת לגורגורת בצוואר, נקודה חשובה בגוף וקשה להגנה). הוא יושב על הצוואר כמו שיריון
עמית: הילדים יצרו כל אחד בנפרד?
אורית: כן. כל אחד מהם יוצר בנפרד יוצר באותו הבית ולכל אחד עמדה משלו. הם משתפים אחד את השני באינפורמציה שקראו אבל כל אחד נמשך לדברים שמעניינים אותו. הם יוצרים אחרת אחד מהשניה – אפשר גם לראות את זה בתערוכה. הכל בעבודת יד שקדנית וארוכה. עבודה על כל תכשיט לקחה שבועות
עמית: אתם כבר עובדים יחד על הדבר הבא?
אורית: אנחנו כל הזמן משתפים אחד את השני בידע וברעיונות ורוצים להרחיב את התערוכה כדי שתוצג במקום גדול יותר
עמית: אני חייבת להודות שלעשות אמנות יחד עם הילדים זו זכות גדולה. עשית משהו נכון
אורית: לגמרי. זה סוג של תיקון עבורי. אני ברחתי מהתרבות התימנית כמו מאש והיום אני חוזרת לבית הפנימי שלי ומכניסה אליו גם את הילדים שלי
עמית: כיף ממש. לך יש תוכניות לתערוכות נוספות?
אורית: כן. אני מציגה בימים אלה בשתי תערוכות נוספות – ״תוכן העניינים 2023-2024״ בבית המשפט העליון שאצרה אורנה יאיר ו״יצירות מופת״ במשכן לאמנות עין חרוד שאצר אבי לובין, שמציגה אמנים עכשוויים שמתייחסים ליצירות מופת מההיסטוריה.
בנוסף, כבר כמה חודשים שאני עובדת על תערוכה חדשה שתכלול 13 ציורים ותעסוק במנקות התימניות. בשלב הזה נבדקות מספר אפשריות להיכן תתקיים

עמית: לאיזה יצירה מהעבר התייחסת בעבודה שלך שמוצגת בעין חרוד?
אורית: ציירתי את האדם הוויטרובי של ליאונרדו דה וינצ׳י אבל שמתי את עצמי כאישה הוויטרובית כשכולי מכוסה בחותמות שהדבקתי על עצמי, ובהן מילים כמו נכשל, פג תוקף, פגום, שביר ועוד. אני עוסקת באמצעותה בדיכוי נשים, דיכוי אוכלוסיות ודיכוי בין דורי
עמית: נייס. רוצה להגיד לנו עוד משהו?
אורית: שהחטופים יחזרו, זה הכי חשוב
עמית: אני צועקת את זה יחד איתך
אורית אקטע, אופיר אקטע, רז אקטע | אוּם סוּבְיָאן
אוצרת: עופרה סרי
בית האמנים, אלחריזי 9 תל אביב
נעילה: .19.10.2024


Comments